• היועמ"ש בפניית פרסה: אסר על הרפורמים והקונסרבטיבים לקיים תפילה מעורבת בכותל

השאר מעודכן

המרכז הרפורמי בתקשורת

בג"ץ האימוץ

בג"ץ האימוץ

במסגרת מאבקנו להשוות את זכויותיהם של זוגות נשואים לזוגות ידועים […]

הקמת המרכז לנפגעי גזענות

הקמת המרכז לנפגעי גזענות

המטה למאבק בגזענות והמרכז הרפורמי לדת ומדינה משיקים מוקד סיוע […]

נאומה של הרב נועה סתת בהפגנת הקהילה הגאה

נאומה של הרב נועה סתת בהפגנת הקהילה הגאה

קהילה יקרה ואהובה, דרך ארוכה כבר עברנו. בעשרות השנים האחרונות, […]

דו"ח רפואה שלמה של המרכז הרפורמי

דו"ח רפואה שלמה של המרכז הרפורמי

רפואה שלמה המרכז הרפורמי זיהה שסקטור הרפואה הציבורית בישראל מצטיין […]

עוד

נושאים מרכזיים

חופש דת

החשיבות של שמירה והגנה על חופש הדת בישראל נובעת מכך שבמגילת העצמאות של ישראל ישנה מחויבות מרשימה לרעיון זה, אך יישום זכות זו במדינת ישראל הוא הרבה מתחת לסטנדרט המקובל במדינות דמוקרטיות. ההגמוניה החרדית-אורתודוקסית שולטת כמעט בכל מרכיבי החיים הדתיים והאזרחיים בישראל, ועניינים של מעמד אישי כמו נישואין, גירושין, קבורה וגיור נמצאים בשליטתה הבלעדית של הרבנות הראשית. כתוצאה מכך כפייה דתית הפכה לחלק בלתי נפרד מן החיים עבור רוב אזרחי ישראל, ורמת האפליה הקיימת כנגד תנועות של יהודית ליברלית היא בלתי נתפסת בכל מדינה דמוקרטית אחרת.  במרכז הרפורמי אנו משתדלים לאתגר את המבנה המונופוליסטי של הדת בישראל ואת האחיזה הבלעדית של הממסד האורתודוקסי בחיי הדת בישראל, המובילה גם לכפייה דתית רבה. החזון שלנו הוא חזון של הפרדה מוסדית של הדת מהמדינה – דהיינו המדינה תתייחס בשוויון לכלל הזרמים ואף זרם לא יהיה חלק מהשלטון (דוגמת הרבנות הראשית כיום). עוד מימד של קידום חופש הדת בא לידי ביטוי בקידום ההכרה של מדינת ישראל בשירותי דת שמעניקות התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית, מכוון המרכז הרפורמי ליצירת מצב שיווני בשדה שירותי הדת, המסובסדים על-ידי המדינה ומסופקים כעת על-ידי המונופול האורתודוקסי והחרדי. בשנים האחרונות זכה המרכז במספר פסיקות משמעותיות, בהקצאות של קרקעות ושל בניינים עבור קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות, וכן בפסק-דין תקדימי, בעתירה שהוגשה בשם הרב מירי גולד, שדורש מהמדינה לספק מימון זהה עבור משכורות רבנים רפורמיים וקונסרבטיבים המשרתים כרבני קהילות במועצות האזוריות.  אתגרים עתידיים: בעה של הממשלה הנוכחית הפך את ההתקדמות בנושאי הגנה על חופש הדת בישראל אלו למאתגרת במיוחד. הרכבה של הקואליציה, הנשענת על המפלגות החרדיות, הופך את קידום המטרות שלנו הנוגעות לחופש דת למאתגר ביותר.

המאבק על הכותל

התקדמות משמעותית בנושא זה היתה בההחלטה התקדימית של הממשלה, שנתקבלה ב-31/1/16, לאמץ את המלצות הצוות המייעץ לענין הסדרי תפילה בכותל המערבי שקבעו שיש להקים רחבה שוויונית רשמית וקבועה בכותל באזור קשת רובינסון, תוך יצירת כניסה משותפת למתחם הכותל לכל הרחבות והקמת מועצה שתנהל את הרחבה השוויונית, בה יינתן ייצוג לתנועות הרפורמית והקונסרטיבית ולנשות הכותל. מאז קבלת ההחלטה החל מסע הסתה נגד הציבור הרפורמי בקרב בכירי ממשל חרדים, וכרזות אנטי-רפורמיות נתלו בכל רחבי ירושלים. בספטמבר 2016 נערך דיון בבית המשפט העליון בעתירה שהגיש המרכז בשנת 2013 בנוגע להרכבה המפלה של הקרן למורשת הכותל, בו נדרשה הממשלה לנושא כישלונה ביישום המתווה. בית המשפט הורה למרכז להגיש עתירה מתוקנת , בה תבענו כי תוקצה רחבה שוויונית במתחם הכותל – בין באתר קשת רובינסון לפי תנאי המתווה ובין ברחבה הקיימת. באפריל 2017 הוציא בית המשפט העליון צו על תנאי בעתירה. במקביל המשכנו גם בפעילות ציבורית שתכליתה להפעיל לחץ על הממשלה לפעול לפי ההחלטה. ערכנו מצעד בכותל, במהלכו עשרות מנהיגים רפורמיים וקונסרבטיבים נשאו עשרות ספרי תורה לתוך רחבת הכותל ועזרת הנשים. זה היה ניצחון אדיר, מאחר ומהלך כזה מעולם לא נחל הצלחה בעבר ביוני 2017 החליטה הממשלה להקפיא את החלטתה הקודמת מינואר 2016 בענין מתווה הכותל, בשל הלחץ של המפלגות החרדיות. דיון בעתירה צפוי להתקיים ביום 31.8.17.

מאבק בגזענות

גזענות, בעיקר כזו הנובעת ממניעים דתיים, אחד מן האיומים הגדולים על החברה הישראלית כיום. החוק הישראלי מכיר בהסתה לגזענות כעבירה פלילית, אך בעוד שהחוק נאכף בנוקשות בנוגע לאלו המסיתים לפשעי שנאה ואלימות נגד יהודים, אין כמעט אכיפה במקרים של הסתה כנגד אוכלוסיות מיעוט בישראל, בעיקר כאשר נטען שההצהרות הגזעניות מבוססות כביכול על חוקים הלכתיים או נעשית על-ידי רבנים נושאי משרה ציבורית. המרכז הרפורמי נלחם בגזענות בשני מישורים – מאבק בהסתה גזענית המתבצעת על-ידי קיצונים דתיים, ועבודה לשם יצירת חברה משותפת בישראל. אנו עובדים יחד עם קואליציה של ארגונים נוספים על-מנת ליצר חזית רחבה נגד גזענות ולהיאבק יחד בחקיקה האנטי-דמוקרטית. פעילויות נוכחיות ומתוכננות: ערבות הדדית: באוקטובר 2015 הגשנו עתירה לבג"צ (יחד עם פורום תג מאיר) בדרישה שלאחר חקירה בת 4 שנים יחליט היועץ המשפטי לממשלה האם להגיש כתב אישום כנגד הרב יוסף אליצור, ממחברי הספר "תורת המלך" (עתירה שהגשנו בדרישה להעמיד לדין את מחברי הספר הגזעני תורת המלך – שהצדיק הריגת גויים – נדחתה על ידי בית המשפט העליון בדצמבר 2015). בעוון כתיבת מאמר בשנת 2009 שכותרתו "ערבות הדדית", ובו הוראות מפורשות לביצוע אירועי תג מחיר. עורכי האתר בו פורסם המאמר הועמדו לדין , אך היועץ המשפטי לממשלה דחה את ההחלטה בנוגע להעמדה לדין של הרב אליצור. בדצמבר 2016 החליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום כנגד הרב אליצור על הסתה לגזענות ולאלימות לגבי מאמרים אחרים שפרסם אליצור. זוהי התפתחות משמעותת, מכיוון שמאז שנת 1995 הגישה המדינה כתבי אישום רק נגד ארבעה רבנים. כתב האישום הוגש לבסוף ביוני 2017. אנו עדיין עומדות על כך שיש להגיש כתב אישום גם ביחס למאמר ערבות הדדית ובענין זה קבוע דיון בעתירה ביום 19.10.17. עבודה עברית- אפלייה בתעסוקה: אתר עבודה עברית מפרסם מודעות דרושים רק של בעלי מקצוע יהודים, עסקים המעסיקים רק עובדים יהודים ומודעות מחפשי עבודה של יהודים בלבד. בשנת 2014, לאחר תלונות מרובות ליועץ המשפטי לממשלה ולנציבות שוויון הזדמנויות בתעסוקה, הגשנו יחד עם ארגון מוסוואה, תביעה על-סך 50,000 ₪ בבית משפט השלום נגד מפעילי האתר. נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה החליטה לתמוך בתביעה האזרחית והצטרפה לתיק במעמד ידיד בית משפט. במקביל אנו עובדים על הנושא בכנסת, עם השדולה נגד גזענות, וכן עם המחלקה הרלוונטית בהסתדרות העובדים. ההוכחות בתיק הסתיימו ואנו ממתינות למתן פסק דין. הקוד הוולונטרי למניעת אפליה במקומות עבודה: המרכז הרפורמי, בשיתוף עם מרכז תמורה, והמטה למאבק בגזענות יוזם קוד וולונטרי שיסייע למעסיקים וספקי שירות למלא את מחויבותם החוקית וכן ליצור מקומות עבודה ושירותים המכבדים שוויון וגיוון. מטרת הקוד היא לגרום לבתי עסק לקחת על עצמם מחויבויות – אך מעבר לקבוע בחוק – שיבטיחו כי המקום מעניק שירות ללא הפליה, הינו מעסיק שוויוני המקפיד על גיוון בתעסוקה. זאת, בדומה לקוד למניעת הטרדה מינית שמקדם איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית. בקוד תומך האגף לשוויון בהסתדרות הכללית, מכון התקנים וכן נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. אנו ממתינים לשמוע האם משרד העבודה יתמוך בקוד. אתגרים עתידיים: הממשלה הנוכחית הוכיחה את עצמה כקשה ובעייתית מבחינת יצירת התקדמות בנושא זה, ואף מאופיינת בחקיקה גזענית ובוטה. אנו נמשיך להיאבק בחקיקה זו, ובפעילויות המעקב והניטור שלנו, ובהגדלת הפרויקטים העוסקים בנושא. בשנה הקרובה נמשיך בפרויקט "רפואה שלמה", בניסיון להחיל את הקוד הוולונטרי במקומות עבודה וכן במאבק בארגון להב"ה ולמיצוי הדין עם רבנים מסיתים בהתייחסות להיותם משרתי ציבור. אמנם הדרך אינה קלה, אך השינוי בדעת הקהל כבר ניכר ואנו נמשיך בעבודתו על-מנת לוודא שהוא נמשך.

מרכז סיוע לעולים

מדינת ישראל מעודדת עלייה והגירה יהודית ובמהלך 25 השנים האחרונות קלטה מעל מיליון עולים חדשים. עבור עולים רבים, בעיקר מארצות המערב ושיהדותם אינה מוטלת בספק, זהו תהליך קל ונעים, אך עולים רבים אחרים נתקלים בקשיים חמורים בעת המעבר לישראל. באופן חלקי משקפים קשיים אלו את אתגרי ההגירה, כמו פערי שפה ותרבות, והעדר מערכת תמיכה חברתית במדינה החדשה, אך בנוסף על כך ישנם אתגרים ספציפיים הנובעים מן הדרכים בהן מגדירה מדינת ישראל מי זכאי להגר אליה והגישות השונות של הסוכנויות ומשרדי הממשלה האחראים על יישום ואכיפת מדיניות ההגירה. תחת "חוק השבות" הזכות לעלות לישראל נתונה לאנשים שמעמדם כיהודים מקובל ומוכר אוניברסלית, ולמעגלים נוספים של אנשים; מי שיהודים מצד אביהם או מצד הסבים שלהם, בני-זוג לא יהודים של יהודים וצאצאיהם ואנשים שהתגיירו. למרות זאת, אנשים שאינם מסווגים תחת הקטגוריה הראשונה נאלצים להתמודד עם מדינה שאיננה מעוניינת בהגירה ולעבור הטרדות בירוקרטיות, בעיקר מרשות האוכלוסין, שהיא הרשות החזקה בתהליך, ונשלטת על-ידי מפלגות חרדיות. אנשים אלו זוכים להתעלמות ממערכת בירוקרטית עמוסה מאוד, ותהליכים שנמשכים חודשים ושנים, בנושאים בסיסיים כמו אישורי עבודה, איחוד משפחות או אישור הכרה ביהדות. במהלך תקופה זו עלולה להימנע מהם הגישה לסיוע ממשלתי נרחב, שהוא זכותם הבסיסית של עולים חדשים, כמו מענקי סיוע, שירותי בריאות, קצבת ילדים, סיוע בדיור, שיעורי שפה ועוד. בהיעדר הידע והאמצעים הכלכליים להתמודד עם בירוקרטיה עוינת ומורכבת, אוכלוסייה שהיא פגיעה מטבעה נתונה לחסדיה של שיטה שיוצרת קהילה שלמה של אזרחים סוג ב'. כתוצאה מהדרה זו נאלצים עולים רבים וקרוביהם להיאבק כדי לשמור על יציבות כלכלית ומשפחתית, ועלולים להיקלע אל מעגל העוני בקלות רבה. מרכז הסיוע המשפטי לעולים של המרכז הרפורמי לדת ומדינה נוסד על מנת לסייע לעולים החדשים וקרוביהם להתמודד עם בעיות מסוג זה. המרכז הרפורמי ייסד את מרכז הסיוע המשפטי לעולים בשנת 1992, על מנת לספק את הסיוע ההכרחי לעולים הנאבקים במכשולים משפטיים או בירוקרטיים בארצם החדשה. מרכז הסיוע מציע לעולים חדשים ופגיעים תמיכה וסיוע רחבי היקף בהתמודדות עם ביורוקרטיה ממשלתית, וכך מחליף את התסכול והמצוקה בתקווה ואופטימיות. בהיותו המרכז היחיד מסוגו הוא מציע לעולים וקרוביהם מעוטי יכולת משאבים להתמודדות עם ביורוקרטיה נוקשה, ומעניק להם גישה לעורכות הדין הטובות ביותר בישראל לענייני הגירה ושבות. באמצעות שירותים כמו קו חם לפניות, יעוץ וייצוג משפטי מלא, מסייע המרכז בפתרון בעיות משפטיות קשות הנוגעות לאזרחות, בירור יהדות ועוד נושאי יסוד הנדרשים כתנאי מוקדם להשתלבות חברתית ותעסוקתית בישראל. מרכז הסיוע לעולים מתמודד עם כאלף מקרים חדשים בשנה ואלפי פניות לקו החם. כ-40% מן הפונים הם מברית המועצות לשעבר, 25% עולים מאתיופיה וכשליש הם מתגיירים ממדינות שונות הזקוקים לייעוץ משפטי במהלך בירור יהדות. בערך 80% מלקוחות מרכז הסיוע מרוויחים פחות מההכנסה החציונית בישראל, כולל מספר גדול של מקרים הומניטריים של מצוקה קיצונית, כמו נשים מוכות, אלמנות המועמדות לגירוש, ואנשים שהגיעו אל מרכז הסיוע בהפניית סוכנויות רווחה שונות. מרכז הסיוע מתמחה במספר נושאים: רישום יהדות ואזרחות, בעיות הנובעות מתיעוד חסר או העדר מסמכים בארץ המוצא (בעיה נפוצה בקרב העולים מאתיופיה), מצבים משפחתיים מורכבים (כמו נישואין או אימוץ), איחודי משפחות, והתמודדות עם חוסר היעילות הכללי והעדר דין וחשבון מצד רשויות הממשל. המרכז מציע סיוע משפטי נגיש ושירותי ייעוץ המסופקים על-ידי עורכות דין מנוסות ומומחיות בתחומן, עם רקע משפטי מוצק בנושאי ההגירה וזכויות האדם. המנהלת המייסדת, עו"ד ניקול מאור, היא ילידת אוסטרליה, ולצידה עובדות עורכות-דין נוספות שהקדישו את חייהן למאבק עבור עולים ומהגרים בישראל. למידע נוסף בשפה העברית או האנגלית ניתן לפנות למייל: center@irac.org, או לטלפון: 03-6958218 למידע נוסף בשפה הרוסית, ניתן לפנות למייל: Yana@irac.org, או לטלפון: 03-6958218 כמו כן, ניתן לשלוח מסמכים ופניות באמצעות הפקס: 03-6958235

החברה החרדית

שילוב החברה החרדית בחברה ובתעסוקה ויצירת שוויון בקצבאות מדינת ישראל מיישמת מדיניות בתחומי התעסוקה, ההשכלה והרווחה שתכליתה עידוד גברים חרדים ללמוד תורה במשרה מלאה ולהישאר מחוץ לשוק העבודה. מדיניות זו מסכנת את עתידה הכלכלי של ישראל ואת לכידותה החברתית, ומונעת מילדים וגברים חרדים את הזכות להשכלה ותעסוקה, וכן מחזקת גורמים קיצוניים בתוך החברה החרדית. בעבר זכה המרכז הרפורמי בפסק-דין שפסל את אבטחת ההכנסה לאברכים בהיותה מפלה סטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה. המרכז הביא גם לשינוי בקריטריונים לסיוע בדיור והפיכתם לשוויוניים יותר, אך הרבה מההתקדמות שנעשתה בתחום זה תחת הממשלה הקודמת נמחקה לאחר הבחירות האחרונות. ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין הסיעות החרדיות העניקו לאחרונות הטבות תקציביות חסרות תקדים. המרכז הרפורמי נטל על עצמו את המאבק להשבת השוויון, במישור הציבורי והמשפטי, ואת המאמצים לשיחזור ושיקום ההישגים שהושגו בעבר. פרויקטים נוכחיים: אכיפת לימודי הליב"ה בכל מערכת החינוך: כל הילדים שלומדים בבתי הספר הממומנים על-ידי המדינה (למעט בנים חרדים הלומדים בישיבות קטנות בגילאי 14-18) אמורים ללמוד את נושאי הליב"ה – אנגלית, מתמטיקה ומדעים, לצד נושאים נוספים כגון אזרחות. בתי ספר חרדיים לבנים מקבלים מימון ממשרד החינוך אך לא מלמדים לימודי ליב"ה בכלל (בכל הנוגע ללימודי אנגלית) או כמעט בכלל(מתמטיקה). במשך שנים עובד המרכז הרפורמי על-מנת להבטיח פיקוח על בתי-ספר ואכיפת החובה ללמד נושאי יסוד אלו, מתוך מטרה כפולה – הן על מנת להעניק לתלמידים כלים לפרנס את עצמם בבגרותם והן על מנת ליצור בסיס משותף לכל מגזרי החברה הישראלית. בעקבות עתירת המרכז, הוגדל באופן משמעותי מספר המפקחים על החינוך החרדי, אולם המצב בשטח הוא שעדיין מוסדות רבים אינם מלמדים ליבה. בסקר שביצע המרכז הרפורמי לאחרונה בקרב הורים חרדים, התברר שרובם מעדיפים שילדיהם ילמדו לימודי ליב"ה, ואילו היה באפשרותם לשלוח את ילדיהם לבית ספר מקומי שיש בו לימודי ליבה הם היו עושים זאת. המרכז ערך סיעור מוחין עם נציגים מן הציבור החרדי, וצדדים נוספים המעורבים בסוגיה, שהבהירו שיש רבים בציבור החרדי המעוניינים שילדיהם ילמדו לימודי ליבה אולם המדינה לא רק שאינה מסייעת להם אלא אף שמה להם מקלות בגלגלים. אנו מצויין כעת בתהליך של פיתוח אסטרטגיה להמשך התהליך. אבטחת הכנסה לאברכים: מדינת ישראל מוציאה מאה מיליון שקלים בשנה על אבטחת הכנסה לאברכים,  המקבלים קצבה של אלף שקל בחודש . המדובר בשכבה הענייה ביותר בתוך החברה החרדית, כאשר במקום לסייע לאותו ציבור לצאת ממעגל העוני, המדינה לוכדת אותו מלכדות עוני ויוצרת תמריץ שלילי להשתלבות בשוק העבודה. גברים חרדים הם האוכלוסייה בעלת אחוז האבטלה הגבוה ביותר במדינת ישראל (50%), וקצבה זו כמו הטבות נוספות, מעודדת אותם להישאר בישיבות ולא ללמוד מקצוע ולהצטרף לשוק העבודה. בשנת 2010 פסק בית המשפט העליון שקצבאות אלו אינן חוקיות ומפלות, כיוון שסטודנטים באוניברסיטאות אינם זכאים לאותן ההטבות. לאחר שהממשלה המשיכה לשלם קצבאות הגשנו עתירה בעניין (יחד עם עו"ד גלעד ברנע). במאי 2014 בית המשפט קיבל את עתירתנו במלואה, ופסק שיש לחדול מחלוקת הקצבאות החל מינואר 2015 בהיותן מפלות. בעקבות זאת, העבירה הכנסת חוק הקובע את זכאות אברכים – אך גם סטודטים - לקצבה. סבסוד מעונות יום להורים עובדים: על מנת לאפשר להורים צעירים להצטרף לכוח העבודה, ממשלת ישראל מספקת סבסוד למעונות יום, עבור זוגות שבהם שני בני הזוג עובדים או לומדים לקראת תואר. המרכז הרפורמי גילה שסבסוד זה ניתן גם לזוגות חרדיים שבהם האם עובדת והאב לומד בכולל. כך מעודדת המדינה הלכה למעשה מצב המנוגד לחלוטין למטרות המקורית של הסבסוד – לעודד אזרחים להשתלב בשוק העבודה. בתקופת הממשלה הקודמת הוכנסו ביוזמת יש עתיד הוראות לפיהן תפחת הקצבה בהדרגה במהלך מספר שנים, כאשר בתקופה זו מצופה האב להצטרף אל כוח העבודה, אך הקואליציה הנוכחית ביטלה את התיקונים האלו. לכן הגשנו בשנת 2016 עתירה בעניין. למרבה הצער, בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי מטרת הסבסוד היא לעודד אמהות לצאת לעבודה ולא לעודד את שני בני הזוג. אתגרים עתידיים: הממשלה הנוכחית מתעלמת מחקיקה והסכמים שנעשו בעבר ותכליתם ליצור שוויון ולעצור את האפליה בחלוקת המשאבים בין הציבור החרדי והציבור הכללי, או מחוקקת אקטיבית חוקים שתכליתם להעביר לציבור החרדי תקציבים נוספים. אנו נמשיך לעודד את שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, למען עתיד החברה והמשק בישראל, ולעקוב אחר המקומות בהם נמצא אי-שוויון זה ולנסות לעצור אותו.

מאבק בארגון להב"ה

להב"ה (ארגון למניעת התבוללות בארץ הקודש) מציג עצמו כארגון לגיטימי המסור למאבק נגד התבוללות. תחת מצג השווא הזה של מלחמה נגד התבוללות מעודד ארגון להב"ה התקפות נגד ערבים, ומסית לשנאת ערבים ואלימות. בנצי גופשטיין, ראש הארגון, הוא אקטיביסט ימני קיצוני,  תלמידו של הרב כהנא המטיף למשנה גזענית ולאומנית מאוד, והוא ופעיליו היו מעורבים בעשרות אירועים של אלימות ותקיפה. אנו עוקבות אחרי פעילותו המסוכנת של להב"ה מאז הוקם הארגון בשלהי 2009, ומזה שנים שאנו דורשות מהיועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את גופשטיין בגין הסתה לגזענות והסתה לאלימות. בדצמבר 2016 אף פתחנו בקמפיין נגד להב"ה וגופשטיין מתוך מטרה לגרום ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד לדין את גופשטיין. בספטמבר 2016, יחד עם המטה למאבק בגזענות ובשיתוף עם תג מאיר, רשות הרבים, התנועה הירושלמית, רבנים למען זכויות אדם ונתיבות שלום ארגנו צעדה ועצרת במרכז ירושלים במחאה על הפעולות האלימות של להב"ה במרכז העיר והתקיפות שהם מבצעים כלפי ערבים, בעיקר בסופי השבוע. מאות אנשים השתתפו באירוע והוא זכה לסיקור תקשורתי נרחב. באותו הערב עצמו נעצר גופשטיין לאחר שהתפרע והתפרץ לאירוע "מקהלות שרות" בבניין כלל, במחאה על השתתפות מקהלת הנערים של הכנסייה הארמנית באירוע. בנוסף צילמנו סדרה של סרטוני עדויות (לקשר) של אנשים שהותקפו על-ידי להב"ה במרחב הציבורי בירושלים. עתירה שהגשנו בשנת 2014 נדחתה כעתירה מוקדמת שכן המדינה השיבה כי מתנהלת חקירה כנגד גופשטיין ובקרוב היא תסתיים. בחלוף שנתיים וחצי, ועשרות תלונות נוספות ליועץ המפשטי לממשלה בשל התבטאויות גזעניות ומסיתות של גופשטיין, הגשנו בחודש יולי 2017 עתירה נוספת נגד היועץ המשפטי לממשלה (יחד עם המטה למאבק בגזענות, תג מאיר והאגודה לזכויות האזרח) בדרישה להעמיד לדין את גופשטיין, וכן בדרישה להתייחס לארגון להב"ה כאל ארגון פשע כמו כן, דרשנו מהמשטרה כי לא ינקטו צעדים כנגד ההתכנסויות האלימות של פעילי להב"ה במרכז ירושלים.

גיור

מזה שלושה עשורים שאנו מנהלות מאבק בדרישה להכרה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. גיורים כאלה המתבצעים בחו"ל מעניקים לגר אזרחות מכח חוק השבות, וכאשר גיורים אל המתבצעים בארץ, הם מוכרים לצורך רישום במשרד הפנים כיהודי אך לא לצורך חוק השבות. במרץ 2016 נתן בית המשפט העליון פסק דין בעתירה שהתייחה לגיור פרטי בבתי דין חרדיים וקבע בהרכב מורחב של 9 שופטים שהרבנות הראשית אינה הסמכות הבלעדית בנוגע לגיור בישראל וגיור פרטי שמתבצע בקהילה מוכרת יוכר לצורך קבלת אזרחות לפי חוק השבות. עקבנו אחרי הפסיקה בעניין רב, כיוון שהיא בעלת משמעות אדירה עבור עתירת המרכז הרפורמי בשם קבוצת גרים רפורמיים וקונסרבטיביים, הנידונה בבית המשפט העליון מזה 12 שנים, ותכליתה להבטיח הכרה לצורך חוק השבות בגיורים הרפורמים והקונסרבטיבים שבוצעו בתוך תחומי מדינת ישראל. בחודש מאי 2017 התקיים דיון בעתירתנו בפני הרכב מורחב של 9 שופטים. לקראת הדיון פרסמה המדינה תזכיר חוק שביקש לקבוע שרק גיור ממלכתי יוכר לצרכי חוק השבות. השופטים הקשו על המדינה ובסיום הדיון נקבע כי בית המשפט ייתן פסק דין בהמשך. בחודש יוני 2017, במקביל למשבר הכותל, הוחלט לקדם את חוק הגיור. על מנת למזער נזקים, הסכמנו להקפיא את הדיון בעתירות שלנו במקביל להקפאת הליכי החקיקה של חוק הגיור וזאת לתקופה של חצי שנה, עד 1.1.18.

הבטחת שוויון זכויות לתנועות ולזרמים היהודיים השונים במדינת ישראל

הבטחת שוויון זכויות לתנועות ולזרמים היהודיים השונים במדינת ישראל באמצעות קידום ההכרה של מדינת ישראל בשירותי דת שמעניקות התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית, מכוון המרכז הרפורמי ליצירת מצב שיווני בשדה שירותי הדת, המסובסדים על-ידי המדינה ומסופקים כעת על-ידי המונופול האורתודוקסי והחרדי. בשנים האחרונות זכה המרכז במספר פסיקות משמעותיות, בהקצאות של קרקעות ושל בניינים עבור קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות, וכן בפסק-דין תקדימי, בעתירה שהוגשה בשם הרב מירי גולד, שדורש מהמדינה לספק מימון זהה עבור משכורות רבנים רפורמיים וקונסרבטיבים המשרתים כרבני קהילות במועצות האזוריות. השלב הבא במאבק הוא להביא לכך שהמדינה תממן גם את שכרם של רבנים רפורמיים וקונסרבטיבים בערים. המרכז הרפורמי פועל על מנת לוודא שתכנים של יהדות פלורליסטית במערכת החינוך הממלכתית זוכים לתקצוב שוויוני כמו תכנים אורתודוכסים, וכן להיאבק במקומות בהם תכנים רפורמיים וקונסרבטיביים מודרים מן השיח, למשל בערוץ 20, במנהלת הזהות היהודית במשרד לשרותי דת או בתכניות הזהות היהודית בצה"ל. קהילות רפורמיות: אנו פועלות על מנת לוודא שקהילות רפורמיות זוכות ליחס שוויוני מרשויות המדינה ומרשויות מקומיות. במסגרת זו, סייענו לקהילות רבות לזכות בתקציבים ציבוריים לבניית בתי הכנסת שלהן – באמצעות עבודה פוליטית ומשפטית. כמו כן, סייענו לקהילות רבות בהליך להקצאת קרקעות או מבנים מו הרשות המקומית. בנוסף, סייענו לקהילות לקבל פטור מארנונה לו זכאי בית כנסת על פי החוק. רבנים ורבות אזוריים: המרכז הרפורמי זכה בעתירה פורצת דרך בשנת 2012, הידועה כפסק-דין מירי גולד, ובכך נפתחה הדלת עבור רבני מועצות אזוריות מן הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי לקבל הכרה ומימון מן המדינה. המשכורות משולמות באמצעות מבחני תמיכה של משרד התרבות. בדצמבר 2013 משכורותיהם של ארבעה רבנים רפורמיים, כולל מירי גולד, שולמו על-ידי מדינת ישראל. אנו ממשיכים לספק סיוע ומימון למספרים הולכים וגדלים של רבנים ורבות במועצות האזוריות. בשנת 2017 תשעה רבנים רפורמים קיבלו שכר מהמדינה. מימון רבנים בערים: לאחר הנצחון במימון רבנים במועצות אזוריות, אנו פועלות על מנת לוודא שהמדינה תשא גם בשכרם של רבנים רפורמיים הפועלים בערים. עתירה שהגשנו בנושא בשנת 2012 נמחקה בשנת 201 לאחר שהמדינה הצהירה שבכוונתה לבצע רפורמה בכל המימון של רבנים בערים. הואיל והנושא לא הוסדר עד כה, בכוונתנו לפנות בקרוב בעתירה נוספת בעניין. מנהלת הזהות היהודית: בשנת 2013 הוקמה במשרד לשרותי דת המנהלת לזהות יהודית, במסגרתה משקיעה הממשלה עשרות מיליוני ₪ בביצוע פרוייקטים שתכליתם קירוב חילונים ליהדות. כמעט כל הפרוייקטים מבוצעים באמצעות עמותות אורתודוכסיות. בקשותיהן של התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית לבצע פרוייקט באמצעותן לא נענו כלל. לכן הגשנו בחודש מרץ 2017 עתירה לבג"ץ, בה דרשנו כי התנועות ישותפו בפעולות המנהלה. ערוץ 20: ערוץ 20 קיבל רישיון לשדר שידורי מורשת בשנת 2014. מאז תחילת שידוריו הצהיר הערוץ שהוא מחרים את התנועות הרפורמית והקונסרבטיבית ולא מאפשר לדוברים או תכנים רפורמים או קונסרבטיבים לקבל גיטוי בשידורים. תלונות רבות שלנו בפני הרגולטור – מועצת הכבלים והלווין לא נענו, והמועצה לא רק שלא נקטה כל צעדים נגד הערוץ אלא אף נענתה לכל בקשותיו להרחיב את השידורים, לשדר חדשות ואף לזכות במכרז להפעלת ערוץ הכנסת. לכן הגשנו בחודש יולי 2017 עתירה בה דרשנו כי באם הערוץ לא ישנה את התנהלותו המדירה – רישיונו יישלל. לאחר הגשת העתירה, הודיעה מועצת הכבלים והלווין על הטלת קנס בסכום של 100,000 ש"ח על הערוץ בשל ההדרה שלנו. אתגרים עתידיים: האתגר המרכזי הוא התקדמות בנושא תחת הממשלה הנוכחית. טבעה החרדי של הקואליציה הוביל לעיכובים, מכשולים ונסיגות בדרך להשגת המטרה: השגת שוויון לכל היהודים במדינת ישראל. ההתקדמות שנעשתה באשר להשגת מימון ציבורי לרבנים במועצות האזוריות אמנם נשמרת, אך המהלך להשגת מימון שוויוני לרבנים בערים מתעכב. במקביל, בזירות נוספות נמשכת הדרת התנועות בה אנו ממשיכות להיאבק.

רבנים מסיתים

בעיה המאפיינת את הגזענות הממוסדת במדינת ישראל היא התבטאויות מסיתות של רבנים הנושאים משרה ציבורית, כך למשל מזה שנים ארוכות שאנו עוקבות אחר פועלו המסוכן של הרב שמואל אליהו, המכהן מזה שנים כרב העיר צפת. הרב אליהו מרבה להשמיע הבתטאויות גזעניות כנגד הציבור הערבי, למשל קריאות לא להשכיר דירות לערבים, קריאות לסלק את הסטודנטים הערבים מצפת ועוד. הרב אליהו גם מרב למתוח ביקורת חריפה שיש בה ערעור הלגיטימיות של בית המשפט העליון, הרמטכל ושרי הממשלה, ואף להביע תמיכה במפלגה פוליטית. בעקבות עתירה שהגשנו בשנת 2005, החליט היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את הרב אליהו לדין בשל הסתה לגזענות, אולם לאחר שהרב אליהו התנצל והבטיח שיחדל מהתבטאויותיו הגזעניות כתב האישום בוטל. למרות הצהרות השכתב האישום יחודש אם ההתטבאויות יימשכו – הדבר לא נעשה. בנוסף לדין הפלילי, הרב אליהו כעובד מדינה כפוף למערכת של דין משמעתי. לאחר תלונות מרובות שלא נענו, הגשנו בספטמבר 2016 עתירה כנגד שרת המשפטים (שבאחריותה ההחלטה על העמדה לדין משמעתי של רבני ערים), ביחד עם המטה למאבק בגזענות, פורום תג מאיר והאגודה לזכויות האזרח, בדרישה שהרב אליהו יועמד לדין. בחודש מאי 2017 התקיים דיון בבית המשפט העליון בו מתחו השופטים ביקורת קשה על המדינה. ביולי 2017 הודיעה שרת המשפטים כי החליטה לא להעמיד לדין את הרב אליהו, בשלל נימוקים חסרי בסיס. דיון בעתירה קבוע ליום 29.1.18. יצוין כי חלק מהרבנים עובדי הציבור (שאינם רבני ערים) כפופים לדן המשמעתי של נציבות שירות המדינה. בעקבות פניות שלנו, הועמד לדין הרב אליקים לבנון, רב המועצה האזורית שומרון, בשל הבתטאויות גזעניות, וננזף.

הדרת נשים

בשני העשורים האחרונים, החלה להתרחב התופעה שזכתה לשם "הדרת נשים מהמרחב הציבורי". למרות שרבים מנסים לצייר תופעה זו כמסורת ארוכה שנים, המדובר ב"מסורת מומצאת" שהחלה רק לפני זמן לא רב. בשל הלחץ מגורמים קיצוניים בתוך הקהילה החרדית (שאינם מקובלים על רבים מבני ובנות ציבור זה)והנחות מוטעות לגבי הצרכים והרצונות של ציבור זה, , התפשטו בתופעות של הפרדה פיזית בין גברים ונשים, מחיקת דמויות נשים מפרסומות, איסור על נשים לדבר מעל גלי האתר, תליית שלטים התובעים צניעות מחמירה ופרקטיקות נוספות של הדרת נשים והשפלתן , למרות העובדה שהן בלתי חוקיות ולא מוסריות כאחד. אנו  מקבלות פניות מתוך הציבור החרדי של נשים וגברים חרדים המתנגדים להקצנה זו ומרגישים פגועים ממנה. המרכז הרפורמי היה הראשון שזיהה תופעה זו, נתן לה שם (להפנות לדוחות שלנו – מודרות למהדרין) ונאבק בתופעה בשלל הקשרים. לאחר מספר שנים של השמעת קול בודד בעניין, בשנת 2013 פורסם דוח היועץ המשפטי לממשלה בנושא (להפנות עם קישור לדוח) שקבע כי תופעות ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי הן בלתי חוקיות והורה למשרדי הממשלה השונים לטפל בהן. הדוח קבע שהפרדה מגדרית במרחב הציבורי היא בלתי חוקית – גם בארועים ומקומות שאמורים לשרת את הציבור החרדי – וכי הפרדה מותרת רק בארוע דתי שיש בו ממד של פולחן דתי מובהק. על פי חוק איסור אפליה, הפרדה מגדרית מותרת רק במקרים בהם ללא ההפרדה חלק מהציבור לא יוכל לעשות שימוש במקום הציבורי – למשל בחופי רחצה, בריכות שחייה וחדרי כושר (וכמובן בשרותים ציבוריים, בתי כנסת ומוסדות חינוך לילדים עד גיל 18). מאז פרסום הדוח עובד המרכז בשיתוף פעולה עם היועץ המשפטי לממשלה על מנת לוודא את אכיפת המלצות הדוח. למרכז הרפורמי תפקיד מוביל במאבק נגד הניסיונות של גורמים קיצוניים להגביל את המעורבות והנראות של נשים במרחב הציבורי בישראל, ובלימת התופעה של הפרדה מגדרית והדרת נשים. ההישגים של המרכז הרפורמי בנושא כוללים את:
  • פסיקת בג"צ שהפכה הפרדה מגדרית בתחבורה הציבורית לבלתי חוקית,
  • פסק דין של בית המשפט העליון שאישר את התביעה היצוגית הראשונה שהוגשה בנושא של זכויות אדם בכלל וחוק איסור אפליה בפרט - נגד תחנת הרדיו קול ברמה, שסירבו להשמיע נשים בתחנה,
  • פסק דין שהורה לעיריית בית שמש לשלם פיצוי לנשות העיר בשל העובדה שלא הוסרו שלטי הצניעות הבלתי חוקיים, וכן פסק דין של בית המשפט המחוזי שהורה לעיריית בית-שמש להסיר את "שלטי הצניעות" מן הרחובות, וכן החלטה לפיה העירייה שסרבה להסיר את השלטים מבזה את פסק דינו של בית המשפט ולכן עליה לשלם קנס עד להסרת השלטים.
  • הסרת שלטי הפרדה בבתי עלמין רבים ברחבי הארץ והסרת שלטי צניעות בקופות חולים.
  • פסק דין בתביעה כנגד אל על שקבע שהעברת אשה מקומה במטוס בשל מינה הינה בלתי חוקית, הורה על פיצוי ועל העברת הנחיות ברורות בעניין לעובדי החברה.
המרכז הרפורמי פועל כעת להגן על ההתקדמות שהושגה עד כה באמצעות מעקב צמוד אחר אזורים המועדים לפורענות, התמודדות מהירה  עם בעיות מסוג זה ברגע שהן מופיעות ופיתוח אסטרטגיות נוספות לטיפול בנושא. לדיווח על מקרים של הפרדה או הדרה אסורה – שלחו מייל ל: Yehudit@irac.org    קול ברמה: המרכז הרפורמי ייצג את ארגון "קולך", פורום נשים דתיות, כנגד תחנת הרדיו החרדית "קול ברמה", שסירבה להשמיע נשים בשידוריה. זוהי התובענה הייצוגית הראשונה בנושא זכויות אזרח בישראל והיא היוותה את החלוץ של תביעות מסוג זה. בספטמבר 2014 הושגה פריצת דרך משמעותית בנושא זה, כאשר בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את התביעה שהגשנו נגד התחנה בגין הדרת נשים מלוח השידורים. תחנת הרדיו ערערה על ההחלטה ובדצמבר 2015 דחה בית המשפט את הערעור ובפסק דין תקדימי קבע שמדובר בהפליה בלתי חוקית וכי ארגון קולך הוא ארגון המתאים לייצג את קבוצת הנשים החרדיות שנפגעה. כעת התיק מצוי בשלב של בירור התביעה, במסגרתו בית המשפט יקבע את סכום הפיצוי שצריך להיות משולם על ידי התחנה בשל האפליה שננקטה. . הפרדה מגדרית בצבא: צה"ל הוא גורם משפיע ביותר בחברה הישראלית והמקום בו צעירים ישראלים רבים רוכשים את כישורי המנהיגות והקשרים שיסייעו להם בקריירות עתידיות. כדי לעודד את שילובם של צעירים חרדים בחברה הישראלית יצרו עבורם בצבא מסלולים ייעודים של שירות צבאי בהפרדה מגדרית, כולל ימי גיוס נפרדים, סגל פיקודי של גברים בלבד, וללא שום קשר ישיר עם חיילות נשים. לחרדים הצעירים המתגייסים במסגרת מסלול "נצח יהודה" מובטח שירות ללא נשים, ושירות בבסיסים "נקיים מנשים." בתחומים מסוימים של הצבא מתבצעת עיקר ההדרכה על-ידי חיילות, ויצירת בסיסים "ללא נשים" מונעת מאלפי נשים ישראליות את ההזדמנות לעסוק בתפקידים אלו. הצבא הודה לאחרונה בקיומה של הפרקטיקה הזו, של בסיסים וימי חיול בהפרדה מוחלטת, ואנו נמצאות בשלב של איסוף עדויות מצד חיילות שנפגעו בשל גיוסם של חיילים חרדים. אם את או מישהי שאת מכירה נפגעה בשל שירות של חיילים חרדים, את מוזמנת לפנות אלינו Yehudit@irac.org   אתגרים עתידיים: המרכז הרפורמי ממשיך לנטר את נושא ההפרדה המגדרית והדרת הנשים במרחב הציבורי, בעיקר עקב העלייה המדאיגה במקרים מסוג זה בצבא ובמערכת ההשכלה הגבוהה. ברור שיש חשיבות אדירה לשילוב הציבור החרדי בחברה ובתעסוקה אולם אנו עומדות על המשמר שנשים לא תשלמנה את המחיר של שילוב חרדים. אנו נמשיך לעקוב אחרי תקריות של הפרדה ולטפל בבעיות אלו בכל מקום שבו הן מופיעות באמצעות תלונות לגורמים המתאימים           או לבית המשפט במקרה הצורך. אנו מזמינות אתכן ואתכם לפנות אלינו בכל מקרה של תלונה בעניין.

שלטי צניעות

שלטי הצניעות: המרכז הרפורמי נאבק בשלטי הרחוב התובעים מנשים להתלבש בצניעות ותלויים ברחובות מרכזיים בעיר בית-שמש. המרכז ייצג 4 נשים אורתודוכסיות תושבות העיר, וב-2015 זכה בפסק דין שמקבל את טענתנו שסירוב העירייה להסיר את השלטים גורם נזק לתובעות. בית המשפט פסק לכל אחת מארבע התובעות פיצויים בסך 15,000 ₪ . במאי 2015 הגשנו עתירה נוספת בדרישה מבית המשפט להורות לעירייה להסיר את השלטים. ביוני 2016 ניתן פסק דין במסגרתו התחייבה העירייה להסיר את כל השלטים. אולם העירייה הסירה רק חלק מן השלטים, ולכן נאלצנו בפברואר 2017 להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט כנגד העירייה. ביוני 2017 הורה בית המשפט המחוזי כי העירייה ביזתה את פסק הדין בכך שלא הסירה את השלטים והורה על תשלום קנסות מדי יום עד להסרת השלטים. העירייה הגישה ערעור לבית המשפט העליון ואנו ממתינות להחלטתו. ניהלנו תכתובת בנושא שלטי צניעות גם עם עיריית ירושלים ועיריית אשדוד. אם נתקלתן בשלטי צניעות אתן מוזמנות לפנות אלינו למייל yehudit@irac.org

הגנה על הדמוקרטיה הישראלית

המרכז הרפורמי עוסק בהגנה על הדמוקרטיה הישראלית, נגד מגמות וחקיקה אנטי-דמוקרטית באמצעות כתיבה והפצה של ניירות עמדה, השתתפות בקואליציות עם ארגונים נוספים בחברה האזרחית לצד עבודה עם שותפים מתוך המערכת המפלגתית ומקרב יהדות התפוצות. מושבי הכנסת האחרונים התאפיינו בהעלאת חוקים רבים בעלי אופי אנטי-דמוקרטי ומפלה, שהם בבחינת כתם על ספר החוקים הישראלי, כגון חוקים כנגד ארגוני זכויות אדם, חוקים המגבילים את חופש הביטוי וחוקים המבקשים להגביל את סמכויות בית המשפט העליון. נזקם של החוקים שעברו בכנסת צומצם משמעותית בתהליך החקיקה, בין היתר בשל העבודה של קואליציית הארגונים כנגד חקיקה אנטי דמוקרטית. המגמות הנ"ל ימשיכו גם במושבים הבאים של הכנסת, כשממשלת ישראל ממשיכה להציג חוקים חדשים ומגמות חקיקה אנטי דמוקרטיות ומפלות כלפי מיעוטים, כמו למשל "חוק המואזין" ובעיקר חוק הלאום, אשר מבקש לעגן בחוק הן את אפלייתו של הציבור הערבי והן את המונופול האורתודוכסי . הצעות חוק מסוג זה מהוות איום אדיר על טבעה הדמוקרטי של מדינת ישראל והמרכז הרפורמי ימשיך להיאבק בהן, למען הגנה על הדמוקרטיה בישראל.