מקרינה נ' שר הפנים

נושאים:
תגים:

תקציר החלטה בבג"צ מיום ה-11.4.200:

העותרים, שאינם אזרחי ישראל, החלו בלימודים לקראת גיור בהיותם בישראל במעמד זמני, וחזרו לארצות מוצאם לזמן קצר על-מנת לעבור גיור בחו"ל. בעתירה זו נדונה השאלה אם חל על העותרים חוק השבות, שמכוחו מבקשים העותרים כי תינתן להם תעודת עולה. ברוב דעות של שבעה שופטים פסק ביהמ"ש הגבוה לצדק כי חוק השבות חל על מי שאינו יהודי, שבא לישראל ותוך כדי שהייתו בה כדין עבר תהליך של גיור (בישראל או מחוצה לה). נפסק כי יש להקפיד על כנות הגיור, ויש למנוע שבות ממתחזים שכל רצונם בהטבות כלכליות ולא בהצטרפות לעם היהודי והשתקעות במדינה היהודית. פתרון בעייתם של המתגיירים המתחזים אינו
בשלילת זכותם של המתגיירים הכנים, אלא בהגברת הפיקוח והביקורת על מי שמבקש לממש את זכותו מכוח חוק השבות . עם זאת נפסק כי על המדינה לקבוע עמדה באשר למעמדם של העותרים עפ"י חוק השבות, במובן זה שעליה לגבש את עמדתה בשאלה אם גיור רפורמי או קונסרבטיבי או אורתודוכסי שבוצע (בישראל או מחוצה לה) הוא גיור כמשמעותו בחוק השבות, וכיצד משפיעה עמדתה על גורל עתירתו של כל אחד מן העותרים דנן.

ההחלטה המלאה

תקציר פסק הדין בבג"צ מיום ה-31.3.2005:

העותרים, השוהים כדין בישראל, החלו בישראל בהליכי גיור והשתתפו בקורסים ללימודי יהדות במשך כשנה. בתום הקורסים הם עברו תהליך גיור בקהילה יהודית מחוץ לישראל על-ידי בתי-דין של הקהילה הרפורמית ושל הקהילה הקונסרבטיבית, ובסמוך לאחר מכן חזרו לישראל. . שר הפנים סירב 1950- העותרים ביקשו להכיר בהם כיהודים לעניין חוק השבות, תש"י לבקשתם, שכן עובר לגיורים הם לא היו חברים בקהילה היהודית שבמסגרתה גוירו. מכאן העתירות.
בית-המשפט העליון פסק:  ההכרה בגיור לעניין חוק השבות מעניקה למתגייר את המפתח לכניסה לישראל ולרכישת אזרחות בה, על-כן רמת הפיקוח במסגרת זו חייבת להיות הדוקה יותר, ומידת הראיות הנדרשת צריכה להיות גבוהה יותר מאשר לעניין חוק מרשם. לאור אופיו וחשיבותו של הגיור לעניין חוק השבות יש להבטיח כי גיור שנעשה מחוץ לישראל נערך באופן המקובל בקהילה יהודית מוכרת, המקיימת גיורים על-פי תפיסתה שלה את הליכי הגיור. קהילה יהודית מוכרת היא, ככלל, קהילה מבוססת ופעילה בעלת זהות יהודית משותפת וידועה, שלה מסגרות קבועות של ניהול קהילתי ואשר משתייכת לאחד הזרמים המוכרים באוכלוסיה היהודית העולמית. עמידה על דרישות אלה תבטיח כי הגיור לא ינוצל לרעה, לשם רכישת זכויות כלכליות בלא כל רצון להצטרף לעם היהודי על-פי חוק השבות, לא נדרש כתנאי בל יעבור להכרה בישראל של גיור שנערך מחוץ לישראל כי הגיור בא לשם הצטרפות לקהילה שבה נערך הגיור. אסור שהרצון לשלול את ההכרה בגיורם של מתגיירים המנצלים לרעה את זכות העלייה יביא לשלילת זכותם של מתגיירים המנצלים לטובה את זכותם להצטרף לעם היהודי. ניתן למנוע ניצול לרעה של זכות העלייה בדרכים שונות ומגוונות. כל מקרה ונסיבותיו שלו . במקרה דנן העובדה שכל אחד מהעותרים לא הצטרף לקהילה שבה גויר, אלא חזר 4( לישראל כדי להצטרף לעם היהודי החי בישראל, אין בה כדי לשלול ההכרה בגיורו לצורכי חוק השבות. מכלול הנתונים, ובהם העובדה שהקהילות המגיירות הן חלק מהזרמים המרכזיים של היהדות בעולם הפועלים בקהילות רבות ואף בישראל, וכן שההכנה לגיור נערכה בישראל והשתרעה על תקופה משמעותית, מצביע על כך כי הגיור אינו פיקציה שנועדה להשיג יתרונות כלכליים, אלא גיור של אמת שנועד להביא להצטרפות לעם היהודי.

פסק הדין בבג"צ