החברה החרדית

שילוב החברה החרדית בחברה ובתעסוקה ויצירת שוויון בקצבאות

מדינת ישראל מיישמת מדיניות בתחומי התעסוקה, ההשכלה והרווחה שתכליתה עידוד גברים חרדים ללמוד תורה במשרה מלאה ולהישאר מחוץ לשוק העבודה. מדיניות זו מסכנת את עתידה הכלכלי של ישראל ואת לכידותה החברתית, ומונעת מילדים וגברים חרדים את הזכות להשכלה ותעסוקה, וכן מחזקת גורמים קיצוניים בתוך החברה החרדית.

בעבר זכה המרכז הרפורמי בפסק-דין שפסל את אבטחת ההכנסה לאברכים בהיותה מפלה סטודנטים במוסדות ההשכלה הגבוהה. המרכז הביא גם לשינוי בקריטריונים לסיוע בדיור והפיכתם לשוויוניים יותר, אך הרבה מההתקדמות שנעשתה בתחום זה תחת הממשלה הקודמת נמחקה לאחר הבחירות האחרונות. ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לבין הסיעות החרדיות העניקו לאחרונות הטבות תקציביות חסרות תקדים. המרכז הרפורמי נטל על עצמו את המאבק להשבת השוויון, במישור הציבורי והמשפטי, ואת המאמצים לשיחזור ושיקום ההישגים שהושגו בעבר.

פרויקטים נוכחיים:

אכיפת לימודי הליב"ה בכל מערכת החינוך:

כל הילדים שלומדים בבתי הספר הממומנים על-ידי המדינה (למעט בנים חרדים הלומדים בישיבות קטנות בגילאי 14-18) אמורים ללמוד את נושאי הליב"ה – אנגלית, מתמטיקה ומדעים, לצד נושאים נוספים כגון אזרחות. בתי ספר חרדיים לבנים מקבלים מימון ממשרד החינוך אך לא מלמדים לימודי ליב"ה בכלל (בכל הנוגע ללימודי אנגלית) או כמעט בכלל(מתמטיקה).

במשך שנים עובד המרכז הרפורמי על-מנת להבטיח פיקוח על בתי-ספר ואכיפת החובה ללמד נושאי יסוד אלו, מתוך מטרה כפולה – הן על מנת להעניק לתלמידים כלים לפרנס את עצמם בבגרותם והן על מנת ליצור בסיס משותף לכל מגזרי החברה הישראלית.

בעקבות עתירת המרכז, הוגדל באופן משמעותי מספר המפקחים על החינוך החרדי, אולם המצב בשטח הוא שעדיין מוסדות רבים אינם מלמדים ליבה.

בסקר שביצע המרכז הרפורמי לאחרונה בקרב הורים חרדים, התברר שרובם מעדיפים שילדיהם ילמדו לימודי ליב"ה, ואילו היה באפשרותם לשלוח את ילדיהם לבית ספר מקומי שיש בו לימודי ליבה הם היו עושים זאת.

המרכז ערך סיעור מוחין עם נציגים מן הציבור החרדי, וצדדים נוספים המעורבים בסוגיה, שהבהירו שיש רבים בציבור החרדי המעוניינים שילדיהם ילמדו לימודי ליבה אולם המדינה לא רק שאינה מסייעת להם אלא אף שמה להם מקלות בגלגלים. אנו מצויין כעת בתהליך של פיתוח אסטרטגיה להמשך התהליך.

אבטחת הכנסה לאברכים:

מדינת ישראל מוציאה מאה מיליון שקלים בשנה על אבטחת הכנסה לאברכים,  המקבלים קצבה של אלף שקל בחודש . המדובר בשכבה הענייה ביותר בתוך החברה החרדית, כאשר במקום לסייע לאותו ציבור לצאת ממעגל העוני, המדינה לוכדת אותו מלכדות עוני ויוצרת תמריץ שלילי להשתלבות בשוק העבודה. גברים חרדים הם האוכלוסייה בעלת אחוז האבטלה הגבוה ביותר במדינת ישראל (50%), וקצבה זו כמו הטבות נוספות, מעודדת אותם להישאר בישיבות ולא ללמוד מקצוע ולהצטרף לשוק העבודה.

בשנת 2010 פסק בית המשפט העליון שקצבאות אלו אינן חוקיות ומפלות, כיוון שסטודנטים באוניברסיטאות אינם זכאים לאותן ההטבות. לאחר שהממשלה המשיכה לשלם קצבאות הגשנו עתירה בעניין (יחד עם עו"ד גלעד ברנע). במאי 2014 בית המשפט קיבל את עתירתנו במלואה, ופסק שיש לחדול מחלוקת הקצבאות החל מינואר 2015 בהיותן מפלות.

בעקבות זאת, העבירה הכנסת חוק הקובע את זכאות אברכים – אך גם סטודטים – לקצבה.

סבסוד מעונות יום להורים עובדים:

על מנת לאפשר להורים צעירים להצטרף לכוח העבודה, ממשלת ישראל מספקת סבסוד למעונות יום, עבור זוגות שבהם שני בני הזוג עובדים או לומדים לקראת תואר. המרכז הרפורמי גילה שסבסוד זה ניתן גם לזוגות חרדיים שבהם האם עובדת והאב לומד בכולל. כך מעודדת המדינה הלכה למעשה מצב המנוגד לחלוטין למטרות המקורית של הסבסוד – לעודד אזרחים להשתלב בשוק העבודה. בתקופת הממשלה הקודמת הוכנסו ביוזמת יש עתיד הוראות לפיהן תפחת הקצבה בהדרגה במהלך מספר שנים, כאשר בתקופה זו מצופה האב להצטרף אל כוח העבודה, אך הקואליציה הנוכחית ביטלה את התיקונים האלו.

לכן הגשנו בשנת 2016 עתירה בעניין. למרבה הצער, בית המשפט דחה את העתירה בקובעו כי מטרת הסבסוד היא לעודד אמהות לצאת לעבודה ולא לעודד את שני בני הזוג.

אתגרים עתידיים:

הממשלה הנוכחית מתעלמת מחקיקה והסכמים שנעשו בעבר ותכליתם ליצור שוויון ולעצור את האפליה בחלוקת המשאבים בין הציבור החרדי והציבור הכללי, או מחוקקת אקטיבית חוקים שתכליתם להעביר לציבור החרדי תקציבים נוספים. אנו נמשיך לעודד את שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה, למען עתיד החברה והמשק בישראל, ולעקוב אחר המקומות בהם נמצא אי-שוויון זה ולנסות לעצור אותו.