גיור

מזה שלושה עשורים שאנו מנהלות מאבק בדרישה להכרה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים. גיורים כאלה המתבצעים בחו"ל מעניקים לגר אזרחות מכח חוק השבות, וכאשר גיורים אל המתבצעים בארץ, הם מוכרים לצורך רישום במשרד הפנים כיהודי אך לא לצורך חוק השבות.

במרץ 2016 נתן בית המשפט העליון פסק דין בעתירה שהתייחה לגיור פרטי בבתי דין חרדיים וקבע בהרכב מורחב של 9 שופטים שהרבנות הראשית אינה הסמכות הבלעדית בנוגע לגיור בישראל וגיור פרטי שמתבצע בקהילה מוכרת יוכר לצורך קבלת אזרחות לפי חוק השבות.

עקבנו אחרי הפסיקה בעניין רב, כיוון שהיא בעלת משמעות אדירה עבור עתירת המרכז הרפורמי בשם קבוצת גרים רפורמיים וקונסרבטיביים, הנידונה בבית המשפט העליון מזה 12 שנים, ותכליתה להבטיח הכרה לצורך חוק השבות בגיורים הרפורמים והקונסרבטיבים שבוצעו בתוך תחומי מדינת ישראל.

בחודש מאי 2017 התקיים דיון בעתירתנו בפני הרכב מורחב של 9 שופטים. לקראת הדיון פרסמה המדינה תזכיר חוק שביקש לקבוע שרק גיור ממלכתי יוכר לצרכי חוק השבות. השופטים הקשו על המדינה ובסיום הדיון נקבע כי בית המשפט ייתן פסק דין בהמשך.

בחודש יוני 2017, במקביל למשבר הכותל, הוחלט לקדם את חוק הגיור. על מנת למזער נזקים, הסכמנו להקפיא את הדיון בעתירות שלנו במקביל להקפאת הליכי החקיקה של חוק הגיור וזאת לתקופה של חצי שנה, עד 1.1.18.